שלום לכולם מצ'כיה הגשומה משהו (איזה מין קיץ יש להם כאן?),
ראשית, מתן, ברצוני לברך אותך על כתיבת המסמך. כזכור, האלוף סיכם שנושא המדינה הרביעית יוכרע בעתיד (למרות שטנטטיבית הוא קיבל את הרעיון ששני צוותים ייסעו לרוסיה), ולכן הדיון בעניין בהחלט במקום.
כזכור, במהלך הדיון גם אני תמכתי בנסיעת אחד הצוותים לדר"ק או ליפן. אני מסכים לכל הנקודות שאתה מעלה במסמך שלך. אציין כמה דברים נוספים רק לשם חיזוק והדגמה של הנקודות שאתה מעלה.
המצב בחצי האי הקוריאני הוא דוגמה טובה לסטטוס קוו שנוצר במסגרת הסדר העולמי שהתהווה לאחר מלה"ע השנייה. חצי האי נשלט עד אז ע"י היפנים (שהובסו) והתחלק לאחר מכן בין הרוסים (בצפון) לאמריקאים (בדרום), שהקימו בו משטרים בעלי אידיאולוגיה קרובה לשלהם. מלחמת קוריאה העקובה מדם הכניסה לתמונה גם את הסינים. המלחמה הייתה אחד מאירועי המבחן הראשונים של האו"ם הצעיר. היא עירבה כוחות ממדינות שונות (כמו התורכים, שבזכות השתתפותם במלחמה זכו להצטרף לנאט"ו, אירוע מוזר ובעל השפעות משמעותיות עד היום; אפילו בן גוריון שקל לשלוח כוחות למלחמה, כדי להוכיח לעולם המערבי שפניו אינם לרוסיה). המלחמה הזו מדגימה באופנים רבים איך בונים אסטרטגיה - ואיך לא (דוגמאות רבות בספרו של אדוארד לוטבק).
הסטטוס קוו שנוצר בעקבות המלחמה מייצר אירועים מרתקים ברמת היחב"ל בין ארה"ב, רוסיה וסין (ומדינות רבות נוספות בעולם, כמו יפן, אוסטרליה, האירופאיות ועוד). דוגמאות ספורות מני רבות מהחודש האחרון בלבד:
1. טראמפ משתמש בצפ"ק כדי ללחוץ את הסינים. מאיים כעת בפתיחת חקירות כלכליות נגדם בארה"ב, אם לא ישתמשו בכוחם כדי לרסן את צפ"ק.
2. גם הרוסים וגם הסינים נענים ללחץ האמריקאי להטיל סנקציות נוספות על צפ"ק במועבי"ט, על מנת למנוע שינוי בסטטוס קוו בחצי האי הקוריאני.
3. צפ"ק מאיימת לתקוף את גואם - טריטוריית חסות אמריקאית באוקיינוס השקט (האיום מנוסח לפי הספר - דימה יכול ללמד איך עושים את זה בפרק ההרתעה בקורס החשיבה האסטרטגית שלו) ובתגובה: א. יפן פורסת טילי פטריוט ואומרת שתיירט את הטילים מעל שטחה; ב. אוסטרליה אומרת שתצטרף למאמץ הצבאי האמריקאי בשל ברית הגנה שיש ביניהן; ג. מתחיל שיח על האפשרות שארה"ב תפעיל את סעיף ההגנה הקולקטיבי (סעיף 5 ) לאמנת נאט"ו, שיגרור את מרבית מדינות אירופה למלחמה גם כן.
4. בניסיון לרסן את המצב, סין אומרת שני דברים: א. לצפ"ק (בת חסותה) - אם תירו את הירייה הראשונה, נפקיר אתכם לגורלכם; ב. לארה"ב - אם תירו את הירייה הראשונה, ניאלץ להיכנס למלחמה גם כן, מפני שלא נאפשר את נפילת משטרו של קים ג'ונג און ואת שינוי הסטטוס קוו... מרתק לחשוב על הפרמטרים שזה מכניס לחישובים האסטרטגיים של שני הצדדים.
5. טרמאפ מאיים איומים גדולים - אבל לא מגבה אותם במעשים. המומחים הצבאיים שלו אומרים שאין פתרון צבאי למשבר. אם כך, למה הוא מאיים? פונה לקהל הביתי שלו? לסינים? לרוסים? סתם משחק באש? אפשר לתרחש את זה בהרבה מאוד אופנים.
6. למרות הפסאדה הלוחמנית שמפגינות ארה"ב וצפ"ק, נחשף בימים האחרונים ששתיהן מקיימות ביניהן כבר שנים מגעים שקטים (באמצעות נציגי המשלחות שלהן לאו"ם), במטרה לשמר גם כן את הסטטוס קוו (האומנם זה מה שטוב לשתיהן?).
7. נשיא צפ"ק מאותת שיעשה הכול על מנת לשמר את כלל היכולות הבלתי קונבנציונליות שלו. הוא למד שמנהיגים שויתרו על יכולות כאלה (כמו מועמר קדאפי), הפסידו גם את כס השלטון (ואת חייהם...). מאחר שהוא בכל זאת מתנהג באופן רציונלי, מהי פעולה רציונלית של אדם שאלה התובנות שלו? איך זה אמור לשנות את ההתנהגות האסטרטגית של שאר השחקנים?
מהניסיון של דר"ק אפשר ללמוד רבות בעניינים נוספים שכולם מוכרים גם לנו, כמו: התמודדות עם מנהרות שנחפרו מצפ"ק בקו הרוחב 38 כבר משנות השבעים (מרביתן לא נחשפו עד היום); התמודדות עם איום טילים משמעותי מהצפון, בין היתר על עיר הבירה סיאול, בה מתגוררים 25 מיליוני אנשים...; התקדמות מטאורית בתוך כמה עשרות שנים בלבד, בעיקר בזכות תעשיות של טכנולוגיה עילית; התמודדות עם שחיתות בצמרת (הנשיאה הקודמת פארק הודחה בלחץ העם בעקבות חשיפת מעשי שחיתות שביצעה ובימים אלה נחשף שמלכתחילה עלתה לשלטון בהתערבות אקטיבית משמעותית של השירות החשאי של דר"ק); חסמי התקדמות הנובעים מתרבות אחרת לחלוטין משלנו (משרת את למידת האחרות שאותה אנו מבקשים להשיג בסיור); ועוד.
הנספח החדש - שמעון אדרי - בהחלט נכס בהקשר הזה, אם כי צריך להגיד שדיברתי איתו והוא אמר שייקח לו עוד קצת זמן להעריך מה וכמה הוא יוכל להציע לנו בגזרה שלו מבחינת הסיור.
לצד כל זאת צריך להגיד, שכרגע לא ניתן להעריך את גודל הסיכוי למימושו של הסיור, עד שלא יובן מה פני המשבר הנוכחי. ברור שאם המתח יישאר כפי שהוא כעת או שחלילה תפרוץ מלחמה, לא ניתן יהיה לקיים את הסיור. לכן נצטרך להמתין בסבלנות לפני הכרעה.
עד כאן חיזוק על קצה המזלג לנקודות הנכונות שהעלה מתן. כמובן שאפשר להרחיב עוד ככל שיוחלט לקיים דיון רציני בעניין (ואני מאמין שכך נעשה).
המשך חופשה מהנה לכולם ונתראה בקרוב,
אלי