|
שלום לכולם.ן,
ביום 25.10.22 פורסם פסק הדין של בית המשפט המחוזי (ע"מ 61226-06-17) של כב' השופטת סרוסי בעניינה של חברת סי איי סופטוור ישראל בע"מ, ("החברה").
החברה הינה חברת תוכנה ישראלית שהוקמה בשנת 1990. בסוף שנות ה-90, נרכשה החברה על ידי CA Inc, תאגיד רב לאומי אמריקאי ("התאגיד"). לאורך השנים מוזגו לחברה, חברות תוכנה ישראליות נוספות שנרכשו על ידי התאגיד. במהלך שנות פעילותה פיתחה ממקו מספר תוכנות לאבטחת מידע בין היתר בסיוע מענקים מהמדען הראשי ("הקניין הרוחני").
בשנת 2010 מכרה החברה את הקניין הרוחני שבבעלותה לתאגיד בתמורה לסך של כ-111 מיליון ש"ח, בהתאם להערכת שווי שביצעה ("העסקה").
פקיד השומה טען כי שווי הפונקציות, הנכסים והסיכונים ("FAR") שהועבר במסגרת העסקה לא תומחר כראוי וזאת בשל הנחות בסיס שגויות שנלקחו במסגרת הערכת השווי וכן בשל היעדר כל התייחסות בהערכה עצמה לקניין רוחני טכנולוגי בשם PUMP ("PUMP"). פקיד השומה ביסס את טיעוניו על מצגי החברה למדען הראשי במסגרת בקשות שהגישה לו בשנת 2009 ("הבקשה") בהתאם לסעיף 20 לפקודת מס הכנסה. במסגרת הבקשה ציינה החברה כי פיתוחיה הם חדשניים ובעלי פוטנציאל רב וכי גודל השוק למוצרי החברה ובפרט התוכנה הוא משמעותי ויכול להגיע למיליארדי דולרים. עוד ציינה החברה במסגרת הבקשה כי כחלק מהמו"פ העצמי היא מפתחת את ה-PUMP.
לאחר שינוי הנחות הבסיס והכללת שווי הPUMP במסגרת העסקה, טען פקיד השומה כי שווי הקניין הרוחני הנמכר בעסקה הוא בסך 667 מיליון ש"ח. פקיד השומה עוד טען, כי היות והחברה הישראלית לא קיבלה את מלוא הפיצוי היא למעשה הלוותה כספים לתאגיד ועליה להכיר בהכנסות מריבית ("התאמה משנית").
החברה טענה כי פקיד השומה שגה בקביעותיו בדבר אורך החיים ופוטנציאל הצמיחה של הקניין הרוחני כשלא לקח בחשבון כי מדובר בענף הכפוף תדיר למגמות ושינויים. כמו כן טענה, כי היא אינה הבעלים של הPUMP אלא חברה אחרת בקבוצה וכי אין מדובר בפיתוח ישראלי שהחברה יכולה הייתה למכרו.
בית המשפט דחה את טענות החברה מאחר שהן עומדות בסתירה למסמכים שהוגשו למדען הראשי במסגרת הבקשה וכי החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את עמדתה. נקבע כי ההנחות בדבר אורך חיי הקניין הרוחני ושיעור צמיחתו שנלקחו בהערכת השווי שסיפקה החברה אינן תואמות את המצב העובדתי נכון למועד העסקה.
בית המשפט קובע בפסיקה חריגה סכום מס הגבוה (כמעט פי 6!) מזה שהוצהר על ידי הנישום והכל בשל מצגים של החברה למדען הראשי השונים מההנחות בהערכת השווי בדבר אורך החיים ושיעור הצמיחה הצפוי.
בית המשפט מקבל את קביעתה של רשות המיסים בקשר לאורך החיים הנצחי של הקניין הרוחני, למרות שההנחה הרווחת והמקובלת בקרב מעריכי שווי היא שמשך החיים של נכסים בלתי מוחשיים טכנולוגיים הינו מוגבל בשל החדשנות וקצב התפתחות הטכנולוגיה.
בית המשפט קבע כי הלכת קונטירה בביהמ"ש העליון בדבר התאמה משנית עומדת בעינה ועל כן פסק לטובת פקיד השומה בסוגיה זו.
הערה- נראה כי ביהמ"ש לא בדק, האם עמדת הרשות מהווה מס אמת. קרי, האם הPUMP הינו אכן בבעלות החברה בהתאם לניתוח פונקציונלי והאם ההנחות בדבר אורך החיים של הקניין הרוחני ופוטנציאל צמיחתו הן סבירות במנותק משאלת המצגים למדען הראשי.
לאור פסק הדין נמליץ לקהל לקוחותינו לוודא כי מצגים שהוצגו במסמכים רשמיים לרשויות שלטוניות, כגון רשות החדשנות, תואמים את אלו המצויים בדוחות הכספיים, דוחות המס וחקרי השוק.
לצפייה בחוזר המלא -
לחצו כאן
למידע ופרטים נוספים:
גיא אטיאס,
שותף, מחלקת מחירי העברה, חטיבת המס, טל': 054-4736441
ווילי אליזרוב,
שותף, מחלקת מחירי העברה, חטיבת המס, טל': 052-6732519
שגיא דרזון,
מנהל בכיר, מחלקת מחירי העברה, חטיבת המס, טל': 054-7572058
אין להסתמך על תוכן חוזר זה ו/או לעשות בו שימוש כלשהו מבלי לקבל עצה מקצועית מתאימה, שכן אין מטרת החוזר אלא להסב את תשומת לבך לאמור בו.
© כל הזכויות שמורות.
|
