ירון ידידי ,

ראה בויקי קצת על הוא הלך בשדות,

וצירפתי לך ניתוח של הספר ועל אורי הגיבור, יש לך כל מה שאתה צריך.

 

ראה- הוא הלך בשדות ויקיפדיה.

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%94%D7%9C%D7%9A_%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%95%D7%AA

 

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הסיפור מתרחש בשנת 1944, ברקע מאבק היישוב בערבים מצד אחד ובבריטים מצד שני. הספר מתאר את חייו של אורי, הפלמ"חניק, ואת אהבתו הגדולה למיקה, נערה עולה, עד למותו בתאונת אימונים.

אורי הוא צבר יליד הארץ, קיבוצניק, הילד הראשון של קיבוץ "גת העמקים", בן 19. הוא בעל ביטחון עצמי, וחש מחויבות עמוקה לארצו, למשפחתו, לחבריו ולמשימות הצבאיות שהוטלו עליו. בניגוד לאורי, יליד הארץ, שבא "מכאן", מיקה, בת זוגו, היא עולה חדשה מפולין, פליטה חסרת כל, באה "משם" - השואה, שאינה נזכרת בספר במפורש, על מנת להיקלט בקיבוץ. הרומן מגולל את סיפור אהבתם של השניים, כאשר ברקע סיפורו של הקיבוץ.

מיקה ואורי מסמלים את האוכלוסיות השונות שמהן הורכב היישוב העברי בתקופה שלפני הקמת המדינה. אורי מסמל את דמות הצבר, בעל השורשים (בית, הורים), בעל הזיקה לאדמה ובעל תחושת שייכות, ואילו מיקה היא ניגודו המוחלט. היא הטיפוס הגלותי, הלא-צברי, התלוש, שאינו מחובר לאדמה, ליישוב, ונעדר שורשים מחד וחזון מאידך. השיחה בין השניים נשמעת כשיח חירשים. היא מדברת על רצונה בפרטיות, בחדר או לפחות בפינה משלה. הוא מדבר על הטרקטור הנכסף, על ההתלבטות אם להפסיק לעבוד בבציר ולעבור לעבודה אחרת. לאורי חשובים הקיבוץ והחזון, והוא מביע זאת במוחצנות ובביטחון עצמי. מיקה לעומתו מושכת כלפי פנים, החדר, הפינה. יחסה לאורי חרד ורכושני כמעט כמו יחסה לחדר שלהם, והיא מתנגדת שילך לפלמ"ח. התנהגותה של מיקה היא זרה, בלתי אהודה בקיבוץ ובלתי מובנת. ההשוואה לאוכלוסיית ניצולי השואה שהגיעו לארץ, ולהתמודדותם עם החברה הצברית המחוספסת, היא בלתי נמנעת. בדומה לאותה אוכלוסייה, גם מיקה נדרשת לוותר על המרכיבים הגלותיים, "לשכוח הכול ולהתחיל מחדש", להסתגל למציאות החדשה תוך ויתור על זהותה הקודמת.

אורי, הבוחר להשתתף במבצע צבאי, מעדיף את חבורת הלוחמים על פני מיקה, וניתן לומר שהוא מעדיף את אהבת המולדת על פני אהבת אישה. מותו של אורי במהלך אימון, ולידת בנו, למיקה, אחרי מותו, עשויים להצביע על המחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית, מתוך הבנה ומוכנות, וחזון לעתיד טוב יותר.

במסגרת התלישות אותה מייצגת מיקה, אין מוזכרת משפחתה והאזכור לחייה הקודמים מועט מאוד. מעברה מוזכר אמנם אירוע טראומטי של אונס שעברה על ידי הרופא הפולני שהציל אותה. ידוע לקורא שהיא באה "משם", ללא הורים או משפחה, רכוש או שייכות. בעוד שבספר משולבים באמנות ובדיוק פרטים רבים הקשורים לאורי, להוריו, ולקיבוץ, נראה שאין לאיש עניין לדעת מהיכן באה, ומה קרה לה ולמשפחתה.

בעת פרסום הרומן שיקפו עובדות אלה את המצב הנתון בארץ, את יחס היישוב היהודי לניצולי השואה, ואת השתיקה שנגזרה על הניצולים, במסגרת ציפיית החברה הקולטת לאימוץ הזהות הישראלית ולהסרת הזהויות הקודמות. כיום, בפרספקטיבה של שנים, יכולות עובדות אלה להתפרש גם ככתב האשמה לחברה לא סובלנית ואטומה, שלא ידעה ולא רצתה לדעת כיצד להתמודד עם כאב השואה.

 

 

ראה הוא הלך בשדות סרט –  אפשרי לא חובה

הכל יש לך במאמר.

עדכן אותי

 

שבת טובה

 

 

 

 

From: ירון פלומבו [mailto:plwmbwyrwn@gmail.com]
Sent: Friday, December 29, 2017 4:59 PM
To: Gidon Mor‏ <morgidon@mail.gov.il>
Subject: שאילתא לחבר :)