בס"ד

באמצע חודש יולי האחרון נכנסתי לתפקיד במשרד ירושלים ומורשת. כמעט כל מי שהתייעצתי איתו אמר באופן ברור : "ירושלים רומו של עולם", הכל מתנקז למקום אחד והוא ירושלים וכל אבן שתיבנה בה, זה יהיה משהו גדול לעם ישראל. נכנסתי בשמחה לתפקיד , באתי עם רצונות, מחשבות ורצון לפעול כמה שיותר מהר. לצערי פחות משבועיים לאחר שנכנסתי לתפקיד, ממש בערבו של ט' באב, יצאתי לחופשת "קורונה" שממשיכה עד לימים אלו וכולי תקווה שהיא תסתיים בהקדם בעזרת ה'.

בפרשת "ראה" שנקרא השבת ישנם שני מוטיבים שחוזרים על עצמם - הדרישה לשמוח בעבודת ה' מופיעה שבע פעמים בפרשה במקומות שונים והציווי לעבוד את ה' "במקום אשר יבחר" בנוסחים כאלו ואחרים. הנה כמה דוגמאות על החלק השני :   

 "כִּי אִם-אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם, מִכָּל-שִׁבְטֵיכֶם, לָשׂוּם אֶת-שְׁמוֹ, שָׁם--לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָּׁמָּה..... וְהָיָה הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה' אֱלֹקיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם--שָׁמָּה תָבִיאוּ, אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם.... כִּי אִם-בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר ה', בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ--שָׁם, תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ; וְשָׁם תַּעֲשֶׂה, כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ". (דברים יב, ה-יג).

הרמב"ם בהלכות בית הבחירה, בית המקדש, כותב באופן מפורש מהו אותו "המקום" שבו בחר ה' ושאין לשנות ממקום זה :

"המזבח, מקומו מכוון ביותר ואין משנין אותו ממקומו לעולם, שנאמר : "וזה מזבח לעולה לישראל"..... ונאמר" "ויבן שלמה את הבית בהר המוריה". ומסורת ביד הכל שהמקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו יצחק והוא המקום שבנה בו נח כשיצא מן התיבה והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל ובו הקריב אדם הראשון קרבן כשנברא ומשם נברא אמרו חכמים אדם ממקום כפרתו נברא". (הלכות בית הבחירה ב', הלכה ב')

הרמב"ם (1138-1204, ספרד, מרוקו) קובע, כפי שכולנו מכירים ויודעים היטב שהמקום המדובר, "המקום אשר בחר ה" הוא הר המוריה, מקום בית מקדשנו בירושלים. "הר הבית" של היום. אם הדברים כל כך ברורים, מדוע התורה לא מציינת את הדברים באופן מפורש ? בתחילת הפרשה כאשר ביקשה התורה להנחות את בני ישראל היכן לקיים את מעמד "הברכה והקללה" היא קבעה באופן מדויק ומפורט על אלו הרים והיכן הם בדיוק ממוקמים, שלא תהינה טעויות. אז מדוע התורה לא קובעת באופן מפורש שהמקום הוא "הר המוריה בירושלים" ?

רבנו בחיי (1255-1340, ספרד), מסביר מדוע התורה ביקשה שלא לגלות את המקום באופן מפורש ומביא את דבריו של הרמב"ם במורה נבוכים :

"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלהיכם מכל שבטיכם - המקום הזה הר המוריה הוא, והיה נודע ומפורסם באומות כי ידעו מעלתו בקבלה, אין צריך לומר ישראל במדבר שהיו יודעין זה מן האבות בהיות שם עקדת יצחק. ומה שסתם הכתוב המקום הזה ולא אמר בפירוש שהוא הר המוריה הנודע והמפורסם לכל, כתב הרמב"ם ז"ל בספר המורה כי העלמת המקום לשלשה ענינים : האחד אילו ידעו האומות כי שם התפלה מקובלת והקרבנות שם לרצון ירצו כל אומה ואומה להחזיק בו ותרבה המריבה וההריגה בין האומות, והשני כי הכנעניים יושבי הארץ אלו היו יודעין כי ישראל עתידין לירש את ארצם ולעבוד הש"י ולהקריב קרבנותיהם באותו מקום היו משחיתים אותו בכל מה שהם יכולין, והשלישי כי היו השבטים מריבים זה עם זה כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקום ההוא בנחלתו, ותפול המריבה והמחלוקת ביניהם .... ולכך העלים וסתם הכתוב המקום הזה ולא פרסמו, ואין צריך לומר האומות כי אפילו ישראל לא ידעוהו, כי אע"פ שידעו הכל מעלתו של הר המוריה לא היו יודעין כי הוא המקום אשר יבחר ה'". (רבנו בחיי, דברים י״ב, ה)

במטרה למנוע מלחמות בין אומות העולם על המקום, במטרה למנוע מחלוקת שבטים על המקום בחרה התורה להשאיר את המקום "עמום" ולדבר רק על "המקום אשר יבחר ה'". כולם ידעו את הסגולה והמיוחדות של הר המוריה, אבל עד שדוד ושלמה לא עשו את מעשה הקנייה של השדה בעצמם ובנו את בית הבחירה העמימות נשמרה.  הרמב"ם בספר מורה נבוכים מסיים את החלק שהביא רבנו בחיי במילים הבאות : "ולזה באה המצוה שלא יבנה בית הבחירה אלא אחר הקמת מלך עד שתהיה המצוה לאחד ותסתלק המחלוקת". אי אפשר לדבר על בניית בית הבחירה עם מחלוקות בעם, לאחר סיום המחלוקת, אפשר יהיה לבנות את בית הבחירה.

אבל יש עוד סיבה אחת לפחות להשאיר את "המקום" עמום ולא מפורש. הסיבה היא הדרישה מאתנו לדרוש, לרוץ, לשאוף, ללמוד, לחפש, לגלות ולחקור את מקום ה' ואת רצון ה'. התעוררות צריכה לבוא מאיתנו, מלמטה, מרצון עז שלנו להגיע למקום ה', לחפוץ ולחשוק אליו כל העת ובכל מקום. התכלית שלנו היא לדרוש ולהגיע למקום ה' בכוחות עצמנו.

הגאון מוילנא, ר' אליהו בן שלמה זלמן (1720-1797, ליטא) בספר "אדרת אליהו" מסביר שהתפקיד שלנו הוא לדרוש ולחתור להגיע למקום ה' בכוחות עצמנו ורק אח"כ הקב"ה ייתן את החותמת שלו :

"אשר יבחר ה' - ונאמר לשכנו תדרשו. משמע בעצמן ידרשו. בתחילה צריך דרישה ואח״כ אשר יבחר שהקב״ה מסכים לדבריהם וכן נאמר עד אמצא מקום וגו' משכנות וגו' ואח״כ הסכים הקב״ה על ידו". (אדרת אליהו, דברים יב', ה)

זאת משימה לא פשוטה לדרוש, לחפש ולחקור כל העת את "מקום ה'", בטח בימים שמקום ה' עומד בשממתו, אנחנו צריכים להפוך כל מקום בעולם, למקום ה'. עבודת הקורבנות ובית המקדש תהיה אך ורק בהר המוריה, אבל בכוחנו וביכולתנו להפוך כל מקום שנהיה בו, שנפעל בו, שנחייה בו למקום ה', עם הערכים, השליחות, המצוות, מניעת המחלוקת, הגברת אהבת החינם, להפוך כל מקום למקום ה'. בעל "החתם סופר" (1762-1839, גרמניה וסלובקיה) מבטיח לנו שמי שעושה השתדלות ורוצה באמת כל הזמן להגיע למקום ה', לפעול בו, לשנות בו, להשפיע בו, הקב"ה יסייע לו בדרכו :

"לשכנו תדרשו ובאת שמה פירש הבא לטהר מסייעין אותו אם רק תדרוש לבא לשכנו תהי' בטוח שתבוא שמה כי ישלח מקודש עזרך". (חתם סופר על התורה, ראה מט)

בעל "שפת אמת", ר' יהודה אריה לייב אלתר (1847-1905, פולין), האדמו"ר השני של חסידות גור מסביר שהכל בכוח דרישת בני ישראל :

"כתיב 'אשר יבחר ה" ולא גילה להם המקום מיד, רק שיהיה בכח דרישת בני ישראל, כי ארץ ישראל ובית המקדש תלוי בעבודת בני ישראל, וזהו שאמרו חז"ל דבעי דרישה. וכמו שכתוב באברהם 'לך לך וכו' אשר אראך' ולא גילה לו המקום מיד, כמו כן פרטות מקום המקדש היו צריכין בני ישראל לדרוש" (שפת אמת פ' ראה תרמ"ח).

אחרי ימים לא פשוטים בכלל, בהם הקב"ה בחסדו הגדול והעצום הטיב עימי ועשה עימי חסד גדול, למדתי שחובה על כל אדם, בכל מקום שבו הוא נמצא ובכל סיטואציה שאותה הוא חווה להפוך את הרגע לרגע של הקב"ה, להפוך את המקום שבו הוא נמצא למקום ה' במעשיו, בדרכיו ובהתנהגותו. זה לא פשוט, אבל זה בכוחנו, זה ביכולתנו, זאת הדרישה מאיתנו.  אני מבקש לסיים בדבריו של הרב אליעזר קשתיאל שליט"א, ראש הישיבה לבוגרי צבא בישיבת בני דוד, שבמסגרת חיפושי החומרים מצאתי את דברים הבאים שכל כך נוגעים ומדויקים :

"המקום אשר יבחר ה'" חוזר לאורך כל הפרשה, אותו מקום אחד ויחיד שכולם מתכנסים סביבו. כי מטרת התורה, היא לא רק לאפשר ליחיד להביע את רגשותיו ולא רק לאפשר לכל אחד להתפלל במקום שבו הוא נמצא. אלא להתרומם למקום אחר, לא להתמקם במקום שאתה אלא להגיע למקום, המקום ב-ה הידיעה. מטרת האמונה היא ליצור מתח של תביעה אישית, מוסרית. האם אני מצליח לצאת מה- ד אמות הפרטיות שלי למקום רחב יותר, גדול יותר וכולל יותר. מקום שכולל יותר אנשים, כולל יותר השקפות, בחינות. "המקום אשר יבחר ה'" זה לא המקום שאתה תבחר, והעבודה היא עבודה לפני המקום והתפילה תהיה תפילה ותחנונים לפני המקום, המקום, הערך המוחלט. החשיבות של ההתמקמות של כל יחיד מקדשת גם את חיי הגוף שלו, את חיי האכילה והשתייה, את חיי המשפחה והחברה. "ראה אנוכי נותן לפניכם היום", שתי דרכים לפנינו דרך אחת התמקמות במיקום הפרטי, האישי – הנוכחי. ודרך אחת, המאמץ שלנו לעלות מעלה ממקום למקום עוד ועוד עד המקום- "המקום אשר יבחר ה'".

שנזכה, אמן !

שבת שלום.

שהדברים יהיו לרפואת כל חולי עמו ישראל ובכלל זה כל חולי הקורונה שייצאו ממחלתם במהרה אמן.