לפני שניכנס לדברים באופן מפורט, חשוב מאוד לחזור ולהפנים שאנחנו (לפחות אני) לא באמת מבינים דבר וחצי דבר בסיפור הבריאה. אין דרך לפתוח דיון על ספר בראשית בלי לדעת את גודל חסרון הבנתנו בנושא, כפי שמביא הרמב"ן בהקדמה לפירושו על הפרשה:

 "מפני שמעשה בראשית – סוד עמוק, אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו.... והספור במה שנברא ביום הראשון ומה נעשה ביום השני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה, וחטאם ועונשם, וספור גן עדן וגרוש האדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים...". ( הרמב"ן -בראשית, א, א).

אחרי שאנחנו מבינים שאנחנו לא באמת מבינים, אפשר לנסות ולגעת במשהו.

סיפור חטאם של אדם הראשון וחווה אשתו בגן עדן מוכר וידוע לכולנו בגרסא כזו או אחרת, עוד מהסיפורים בגן הילדים. אני לא נכנס לתיאור החטא ומה קרה שם, אני כן מבקש לגעת בשיח שמתנהל לאחריו בין הקב"ה לבין אדם הראשון :

"וַיִּקְרָא ה' אֱלֹקים, אֶל-הָאָדָם; וַיֹּאמֶר לוֹ, אַיֶּכָּה. וַיֹּאמֶר, אֶת-קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן; וָאִירָא כִּי-עֵירֹם אָנֹכִי, וָאֵחָבֵא. וַיֹּאמֶר--מִי הִגִּיד לְךָ, כִּי עֵירֹם אָתָּה; הֲמִן-הָעֵץ, אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל-מִמֶּנּוּ--אָכָלְתָּ. וַיֹּאמֶר, הָאָדָם:  הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל". (בראשית ג', ט-יב)

מה המשמעות של קריאתו של הקב"ה לאדם הראשון " אַיֶּכָּה" ? וכי הקב"ה לא יודע היכן נמצא אדם הראשון ?

ידועים דברים של רש"י (1040-1105, צרפת) אשר מסביר שפנייה זו של הקב"ה לאדם הראשון נועדה לצורך כניסתו בדברים של הקב"ה אל מול אדם הראשון, לייצר את פתיחת השיחה מבלי להבהיל את האדם :

"איכה- יוֹדֵעַ הָיָה הֵיכָן הוּא אֶלָּא לִכָּנֵס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, שֶׁלֹּא יְהֵא נִבְהָל לְהָשִׁיב אִם יַעֲנִישֵׁהוּ פִּתְאוֹם, וְכֵן בְּקַיִן אָמַר לוֹ : "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ", וְכֵן בְּבִלְעָם: "מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ", לִכָּנֵס עִמָּהֶם בִּדְבָרִים...". (בראשית ג׳:ט:א)

 

במדרש האגדה מובא כיוון נוסף, פתיחה זו של הקב"ה לא נועדה כדי להיכנס אתו בדברים, אלא כדי להודיע לו, עוד בטרם התברר בכלל החטא, שיש לו הזדמנות לשוב, להודות ולתקן את מעשיו :

"ויאמר לו איכה" - וכי אין הקב"ה יודע היכן הוא, אלא שפתח לו הדרך אולי ישוב, כיוצא בדבר ויאמר מי האנשים האלה עמך: וכי לא היה יודע הקב"ה מי היו, ועל מה באו, אלא להודיע לבלעם מי מדבר עמו, ואמר לו לא תלך עמהם". (מדרש אגדה, בראשית ג׳:ט׳:א׳)

עוד בטרם בירר לכאורה הקב"ה את החטא הוא כבר פתח את פתח התשובה לאדם הראשון עם שאלתו. הקב"ה במילתו האחת והפותחת מאפשר לאדם הראשון לשוב בתשובה שלימה על מעשיו, מבלי להתפתל ולתת תשובות שלא לוקחות אחריות. כבר בחטא הראשון המופיע בתורה, מאפשר הקב"ה לאדם לתקן את מעשיו ולשוב בתשובה. אבל, האדם הראשון לא מנצל את הקריאה הזאת של הקב"ה להודות ולשוב בתשובה ולא רק שאינו עושה זאת הוא גם מאשים בנפילתו את האשה ואת הקב"ה ובכך כופר בכל הטובה אשר עשה ה' עימו, כפי שמסביר הרמב"ן (1194-1270, ספרד וישראל) :

"וטעם האשה אשר נתת עמדי כלומר : האשה אשר אתה בכבודך נתת אותה לי לעזר היא נתנה לי מן העץ והייתי חושב שכל אשר תאמר אלי יהיה לי לעזר ולהועיל וזהו מה שאמר בענשו "כי שמעת לקול אשתך" שלא היית ראוי לעבור על מצותי בעבור עצתה ורבותינו קורין אותו בזה כפוי טובה ירצו לפרש שענה אותו אתה גרמת לי המכשול הזה שנתת לי אשה לעזר והיא יעצתני להרשיע". (בראשית ג, יב)

יש קו נוסף של מפרשים שהולך עוד צעד קדימה בקריאתו של הקב"ה לאדם הראשון לשוב, הרבה יותר מפתיחת פתח מרומז לשוב בתשובה. קריאתו של הקב"ה לאדם הראשון "איכה", היא לא קריאה, היא צעקה מעומק הלב ועצה מעשית לאדם הראשון מהקב"ה אליו : תתבונן בעצמך, תחשוב טוב, איך נפלת ממעלתך ומדרגתך לכך שעכשיו "ערום אתה", נביא בהקשר זה שני מפרשים :  

בעל "אדרת אליהו", רבי אליהו בן שלמה זלמן, הלא הוא "הגאון מוילנא" (1720-1797, ליטא) כותב כך :

"ויאמר לו איכה" - פירוש התבונן בעצמך איך נפלת ממעלתך. איה מדרגתך". (בראשית ג, ט).

המלב"ים (1809-1879, אוקריינה) מביא דברים דומים :

"ויקרא ויאמר לו איכה"- הוא על שאלת המדרגה ראה איה אתה איך נפלת ממדרגתך". (בראשית ג', ט)

הקב"ה מבקש להעיר את האדם הראשון, לגרום לו להבין שקרה איתו משהו, שהמציאות היא לא אותה מציאות שהייתה לפני כן ועל האדם לקחת אחריות ולתקן אותה. הקב"ה כביכול צועק אליו – מה קורה איתך ? איך הגעת למצב הזה ? תעשה חשבון נפש עם עצמך, איך הגעת למצב הזה. בלי לזרוק אחריות החוצה, פנימה. "התבונן בעצמך איך נפלת", "ראה איה אתה איך נפלתך ממדרגתך". לא אחרים אשמים. אתה. תעשה חשבון נפש.

תורת ישראל היא נצחית ולדורי דורות. הסיפורים המובאים בתורה בכלל ובספר בראשית בפרט תכליתם להדריך את עם ישראל לנצח נצחים ואין להם שום תכלית אחרת. לא היה שום צורך להביא את סיפור חטא אדם הראשון אלמלא הוא היה רלוונטי מתמיד להיום, שנת 2019. בסיפורי חסידים מובא סיפור מיוחד על רבי זלמן שניאור מלאדי (1745-1813, בלארוס והאיפריה הרוסית), האדמו"ר הזקן - מיסד חסידות חב"ד, אשר ממחיש את הדברים :

"כשהיה אדמו"ר הזקן, בעל ה"תניא", חבוש בבית האסורים... בא אליו שר הז'נדרמים לחקירה ודרישה. ראה השר את אדמו"ר כי איום הוא, וכולו שקוע בהרהוריו, והבין, כי איש מורם מעם לפניו. והשר היה גדול בחכמה וגם בקי בתורה. אמר לו השר לאדמו"ר:  שאלה אחת בתורה יש לשאול ממך. האם תשיב על שאלתי ? השיב לו אדמו"ר:  שאל מה תשאל. שאל השר אמור נא לי פירוש הפסוק: "ויקרא ה' אל האדם ויאמר לו איכה". וכי הקב"ה לא ידע, איה הוא האדם ? אמר לו אדמו"ר:  האם מאמין אתה, שהתורה היא נצחית, וישנה בכל זמן ובכל דור ובכל אדם ? השיב לו השר: כן, אני מאמין בזה. אמר לו האדמו"ר:  פירוש הפסוק הוא, שבכל זמן קורא ה' לכל אדם ואומר לו: "איכה"? איה אתה בעולם? הנה להאדם נקצבו ימים ושנים, שבכל יום ובכל שנה יעשה הטוב עם ה' ועם אנשים, ועל כן התבונן, איה אתה בעולמך, כמה שנים עברו עליך ומה עשית באותן השנים. הרי חיית, למשל, כך וכך שנים - מה עשית בשנותיך, הם היטבת למי שהוא?..."(סיפורי חסידים תורה, עמ' 12(

בכל יום ויום אנחנו צריכים לשמוע את השאלה הנשאלת כלפינו : "איכה ?" ואם אנחנו לא יכולים לשמוע את השאלה, אז לשאול אותה בעצמנו, כלפי עצמנו. ולזכור תמיד שלא משנה באיזה מצב אנחנו, מה עשינו, כמה חטאנו, לאיזה עומק נפלנו - תמיד דרך התשובה והתיקון פתוחה בפנינו אם רק נרצה בכך באמת ואם רק נבין שהאחריות היא שלנו.

אם בכל יום נשמע את השאלה ונדע לתת עליה תשובה כנה ואמתית, נדע להתמודד טוב יותר עם המשברים, העליות והירידות בחיינו ובעיקר לשמור על הדרך ולא ליפול ממנה, גם שקשה, גם כאשר אנחנו נופלים בחטאנו.

"איכה ?"