בס"ד
לפעמים ברגעים קצת מורכבים ובטח ברגעים משבריים צריך לזכור מה המהות שלנו ומה הפוטנציאל האמיתי הטבוע בנו. לאן בכוחנו כאומה וכחברה להגיע, גם אם לא רואים את זה עכשיו באופן בהיר וברור. אנחנו חייבים להבין שאנחנו קודם כל חברה אחת המורכבת אומנם מקבוצות קבוצות ולכל אחת יש את המיוחדות שלה, אבל חברה אחת, עם אחד. ואנחנו חייבים להבין מה כוחה של החברה הזאת, מה כוחה האמיתי של האומה הזאת, מה הפוטנציאל הטבוע בנו. ואם אנחנו לא מצליחים לזכור או להכיר בכך, כדאי מאוד שמישהו מבחוץ יזכיר לנו את הדברים האלו.
פרשת "וזאת הברכה" מסיימת את מחזור הקריאה השנתי בתורת ישראל הנצחית וזה מתרחש כל שנה בחג שמיני עצרת, חג שמחת תורה. השנה חג זה מתאחד גם עם יום השבת. בפרשה זו נפרד משה רבנו באופן סופי מעם ישראל, אבל לא לפני שהוא עושה את מעשה יעקב אבינו, ומברך, לפני פטירתו, כל שבט ושבט בברכה המיוחדת לו, בסגולתו המיוחדת. אבל גם משה רבנו יודע היטב שיש משהו מעל כל שבט ושבט ומילותיו האחרונות הם ברכה כוללת לעם ישראל :
"וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל-אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ; אַף-שָׁמָיו, יַעַרְפוּ טָל. אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ, עַם נוֹשַׁע בַּה', מָגֵן עֶזְרֶךָ, וַאֲשֶׁר-חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ; וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ, וְאַתָּה עַל-בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ". (דברים לג, כח-כט)
מה המשמעות של הברכה "אשריך ישראל מי כמוך" ?
אור החיים הקדוש, ר' חיים בן עטר (1696-1743, מרוקו וישראל) מסביר, ובדרך זו הולכים פרשנים נוספים, שאשריהם של ישראל שהקב"ה הוא זה שנלחם להם והוא זה שמגן עליהם מפני אומות העולם:
"אשריך וגו' נושע בה' - פירוש שכל האומות שריהם נלחמים להם כידוע, ובזה יש לחוש שיגבה עליו שר שכנגדו, או ה' יגפנו, ... מה שאין כן ישראל אשריהם שתשועתם היא בה', שהוא בכבודו נלחם להם, ובזה חרבם גבוהה ועומדת בלא מיחוש". (שם)
המדרש "לקח טוב" מסביר שבסיומה של התורה הקב"ה משתמש באותה אמירה שהללו ושיבחו אותו בני ישראל בעצמם בעת קריעת ים סוף באומרם "מי כמוך באלים ה''. והקשר הקיים בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא כזה שלא קיים ביתר אומות העולם ובכך היתרון של ישראל על יתר האומות עד כדי כך שהקב"ה בכבודו ובעצמו משבח את בניו בברכה שהם שיבחוהו:
"אשריך ישראל מי כמוך" - ישראל אמרו : "מי כמוכה באלים ה', מי כמוכה נאדר בקדש". ורוח הקדש אומרת : "אשריך ישראל מי כמוך".... לכך נאמר אשריך ישראל. אין אומה שוה לך. עם נושע בה'. עם שאין ישועתו אלא בהקב"ה". (מדרש לקח טוב, דברים ל״ג, כט).
המהר"ל מפראג (1520-1609, צ'כיה) לוקח עוד צעד קדימה את הקשר בין הקב"ה לאומה הישראלית והוא מסביר שיש משמעות עצומה לכך שהקב"ה בעצם צורתו ועניינו מתבטאים באמצעות עם ישראל בעולם. יש משמעות אדירה לכך שהקב"ה בוחר באומה הישראלית להשגחתו הישירה. המשמעות היא שכל עוד ישראל בעולם צורתו של הקב"ה בעולם ולכן, עם ישראל הוא למעשה עם הנצח, "נצח ישראל" וזאת הבנה שאיתה בוחר משה רבנו להיפרד מעם ישראל ולומר להם, אתם משקפים את קיומו של ה' בעולם, זאת אחריות כבדה:
"ולכך אמר משה באחרון דבריו "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזריך ואשר חרב גאותיך". ובפסוק הזה נזכרים שלשה דברים אשר יש לישראל מן השם יתברך; האחד - החוזק שיש לישראל מן השם יתברך. כי אף אם כל האומות יבואו על ישראל לעקור אותם, אין יכולים להם, מפני שהקב"ה צורה אחרונה לישראל, ואיך אפשר שיהיו עוקרים אותם, אחר שהוא יתברך צורה אחרונה להם. ולכך אמר "מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך", שהוא יתברך מגן וצינה של ישראל בעצמו, כמו שהתבאר". (נצח ישראל ס״ב, ד)
רש"י (1040-1105, צרפת) מסביר את הדברים בקו מחשבה נוסף. אחרי שמשה רבנו פירט לכל שבט ושבט את ברכתו המיוחדת לו, גילה לו את הפוטנציאל הצפון בו, את כוחו הגדול הטמון בו ומהות הברכה היא ההוצאה של הדברים לפועל, הוא מסיים ואומר לכל ישראל – כל מה שאמרתי עד עכשיו של כולכם הוא, כאומה, כעם – אם תצליחו להוציא את זה לפועל זה כבר אחריות שלהם :
"אשריך ישראל" - לְאַחַר שֶׁפָּרַט לָהֶם הַבְּרָכוֹת, אָמַר לָהֶם מַה לִּי לִפְרֹט לָכֶם כָּל דָּבָר? הַכֹּל שֶׁלָּכֶם". (שם)
המדרש בספרי, מביא שיח בין משה רבנו לעם ישראל עם סיום כל הברכות שניתנו לעם ישראל ובו מבקש עם ישראל אחרי כל מה שנאמר לדעת מה צופן לו העתיד. ומשה רבנו אומר לעם ישראל, אני לא יודע מה צפון לכם לעתיד לבוא, אבל אני יודע מה אתם יכולים להשיג כאומה, אני יודע מה בכוחם להביא לעצמכם ולעולם. אני יודע מה הפוטנציאל הגדול שלכם ועכשיו התפקיד שלכם הוא להוציא את הדברים לפועל. אני רק אומר לכם : "אשריכם ישראל". אתם מסוגלים, אתם יכולים, יש לכם את כל הכוחות לעשות את הדברים. מכאן, זה התפקיד שלכם : :
""אשריך ישראל מי כמוך" … נתקבצו כל ישראל אצל משה, אמרו לו: רבינו משה, אמור לנו: מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעתיד לבוא? אמר להם: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם. משל לאדם שמסר את בנו לפידגוג, והיה מחזרו ומראה אותו ואומר לו: כל האילנות הללו שלך, כל הגפנים הללו שלך, כל הזיתים הללו שלך. כשיגע (=התעייף) להראותו אמר לו: איני יודע מה אומר לך, אשריך מה מתוקן לך. כך אמר משה לישראל: איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם...... "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' " – עם שאין ישועתו אלא בשכינה, "ישראל נושע בה' תשועת עולמים". (ספרי דברים, פרשת וזאת הברכה, שנו)
אני מבקש לסיים בדבריו של הרב עקיבא קשתיאל , רב בישיבת בני דוד בעלי אשר מדבר על המסר האחרון של משה רבנו לעם ישראל ברוח הדברים :
"המסר האחרון של משה לעם הוא: זכור מי אתה, האמן בכוחותיך הפנימיים, היה דבוק תמיד בשורש הקיום שלך, ושם תמצא את אושרך, בטחונך והצלחתך. דומה הדבר לאב זקן, שנפרד מבנו בטרם יאסף אל עמיו. האב יודע שצפויים לבן התמודדיות רבות, עליות ונפילות, משברים, מצבי שמחה ומצבי תוגה. אומר האב לבנו: מעתה, אני לא אהיה לידך, לא אוכל להוציא אותך מה"בוץ", לעזור לך לקום מכל נפילה או משבר.... זכור יסוד אחד, והוא, ילווה אותך בכל העליות והמורדות. הנך מלא באוצר פנימי, בטוב ובטוהר. אל תתן לקשיים לטשטש את האמון בעצמך, בסגולותיך. שורש הכשלונות הוא בשכחת עצמינו, והיסוד להצלחה הוא בזכרון עצמנו : "טעות יסודית היא החזרה מכל היתרון שלנו, החדלון מההכרה של "אתה בחרתנו"..... אם נדע את גדולתנו אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גדלנו אנו שוכחים את עצמנו, ועם שישכח את עצמו בודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושכחת עצמנו היא שכחת גדולתנו". (אורות התחיה) לאומה הישראלית נכונו תהליכים גדולים, ארוכים ומורכבים, והם כוללים סיבוכים ובירורים קשים. ההצלחה הלאומית תהיה בזכרון של "אשריך ישראל, מי כמוך, עם נושע בה'".
הפוטנציאל שלנו כאומה, כחברה הוא עצום וגדול. הכוחות הטבועים בנו הם אדירים וגדולים ואנחנו יכולים להביאם לידי מימוש וזאת חובתנו. חובה של כל אחת ואחת מאיתנו. אבל התנאי לכל זה הוא קודם כל ההבנה שהאומה גדולה וחשובה מהשבטים בה, חשובים ומיוחדים ככל שיהיו – "אשריכם ישראל". והתנאי השני הוא שנאמין באמת הערך עצמנו, ביכולותינו ובכוחנו, כי אם לא נאמין למה אנחנו מסוגלים להביא את האומה הזאת והחברה הזאת, לא נגיע לשום מקום.
אני ברמה האישית את סוכות הנוכחי ניצלתי להכרות עם קבוצות שטרם פגשתי והכרתי בחברה הישראלית. היה לי מסע קצר ומרתק שאותו בכוונתי להמשיך הלאה, כי אין לנו חברה אחרת, אין לנו עם אחר ועליו חובה עלינו להילחם מתוך הבנת כוחנו ובראש ובראשונה מתוך אחדותנו, אך זאת לא מתוך טשטוש המיוחדות הקיימת לכל שבט ושבא. בכוונתי להילחם.
שנזכה. שבת שלום.