תקופה קצרה אחרי שסבא שלי, ר' אהרון הכהן סקלי, נפטר מן העולם תפס אותי באחת התפילות הרב של העיר בית שמש, הרב שמעון ביטון שליט"א, שהיה חבר נפשו של סבא וסיפר לי שסבא שלי הקפיד מאוד על ברכת הכהנים כל בוקר, עד כדי מצבים של מסירות נפש בכדי להגיע לברך את הקהל. הרב מספר, שכל פעם שסבא עלה לדוכן לברך הוא עשה את זה בחיל וברעדה ומתוך אחריות עצומה על התפקיד שהקב"ה נתן לו - לברך את עם ישראל. הוא הבין את החשיבות של הרגע בו הקב"ה מברך את עם ישראל דרך הכהנים. איזה דור של נפילים היה ואני גם לא נמלים.
אנו נכנסים לחג השבועות ומיד לאחריו, ביום שבת, נקרא את פרשת "נשא". נושאים רבים קיימים בפרשה ובניהם גם הציווי על הכוהנים לברך את עם ישראל בכל יום את "ברכת הכהנים" :
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם". (במדבר ו, כב-כו)
הברכה מורכבת משלושה חלקים שונים. אני מבקש להתמקד בחלק השני של הברכה "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ" ולהבין את משמעותו ?
רבי אברהם אבן עזרא (1089-1167, ספרד) מסביר באופן הפשוט ביותר שברכה זו משמעותה שהקב"ה יאיר את פניו אליך כל העת וכל אשר יבקש האדם מהקב"ה הוא יענה בהארת פנים וברצון מצד הקב"ה. לצד זה, המשמעות של המילה "ויחונך" היא שהקב"ה ייתן לך את מבוקשך כמו שחנווני בחנות נותן לקוניו :
"יאר ה' פניו אליך - כטעם באור פני מלך חיים והטעם וכל אשר תבקש ממנו ובשעת שתדרשו יאר פניו והטעם יקבל אותך וירצה למלא' שאלתך מיד ואם בקשת אותו בעת צרה הוא יחנך גם יתכן היות ויחנך ויתן לך בקשתך כטעם חנוני אתם אשר חנן אלהים מגזרת חנן". (שם).
"אור החיים" הקדוש (1696-1743, מרוקו וישראל) מסביר שמהות הברכה היא שאור השכינה של הקב"ה יאיר את עם ישראל באופן ישיר, בלי מסכים בלי מחיצות ובלי מבדילים, בין עם ישראל לקב"ה. והמשמעות של המילה "ויחונך" היא שהקב"ה ייתן לאדם חן וחסד, הקב"ה יטה לאדם חסד:
יאר ה' - פירוש שלא יהיה מסך המבדיל בין ישראל לאביהם שבשמים שבזה יאיר אור שכינתו על ישראל. ויחנך וגו' - פירוש יתן לך חן וחנינה, ועיין מה שפירשתי : "ויהי ה' את יוסף" - ויט אליו חסד ויתן חנו וגו". (שם)
רבי יוסף בכור שור (המאה ה-12, מבעלי התוספות בצרפת) מסביר שהמשמעות של הברכה היא שהקב"ה יביא לאדם את מבוקשו ותפילתו בסבר פנים יפות ומאירות ולא בצורה של כעס ופורענות. והמשמעות של המילה ויחונך, היא שהקב"ה ייתן לך חסד וירחם על האדם :
"יאר ה' פניו אליך ויחונך - יש נותן מתנה לחבירו אבל לא בסבר פנים יפות כמו שנתן הקב"ה את השליו שנתנו ונפרע מהם כדכתיב : "והבשר עודינו בין שיניהם" . לכך אמר הקב"ה יאר ה' פניו אליך שבסבר פנים יפות יתן לו מתנה זו ויש שנותנין מתנה טובה והכל עצבים עליה חוץ מן הנותן שנתנה לו ולכך "ויחונך" שתעלה לחן על רואיך וישמחו על טובתך וגם משמע שבסבר פנים יפות יתן לך מתנתך שויחנך לשון מתנה כמו צדיק חונן וכמו חנני אלקים כחסדך וגם משמע לשון רחמנות כמו חנוני אתם ריעי". (שם)
כאשר הכהנים עולים לדוכן לברך את עם ישראל הם מברכים לפני כן ברכה : "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו בקדושתו של אהרון, לברך את עמו ישראל באהבה". אי אפשר לברך את בני ישראל שלא באהבה. מה שלא באהבה לא יתבצע ואין בו צורך, מוותרים עליו. רק ברכה מאירה מאהבה מתקבלת.
מחר אנו נכנסים לחג השבועות, חג מתן תורה, חג שבו נוהגים בכל קהילות ישראל לקרוא את מגילת רות. מדוע אנו קוראים את מגילת רות בשבועות, מלבד "הסיבה הטכנית" לפיה סיפור המעשה היה בעת זמן קצירת החיטים שהוא אותו זמן שחל חג השבועות ?
המדרש על מגילת רות מסביר לנו מדוע קוראים את מגילת רות דווקא בחג שבועות שהוא חג מתן תורה :
"אמר ר' זעירא המגילה הזאת אין בה לא טומאה ולא טהרה, לא איסור ולא היתר, ולא נכתבה אלא ללמדך כמה מתן שכר טוב לגומלי חסדים" (מדרש רות רבה, פרשה כ)
הבסיס של מגילת רות הוא החסד. החסד שעושה רות עם נעמי, החסד שעושה בועז עם רות ועוד. כאשר פוגש לראשונה בועז את רות בשדה המשפט הראשון שהוא אומר לה : "וַיֹּאמֶר, בְּרוּכָה אַתְּ לה' בִּתִּי--הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן: לְבִלְתִּי-לֶכֶת, אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים--אִם-דַּל, וְאִם-עָשִׁיר". כל ימיה של רות זה חסד, זאת המהות של רות.
אנו קוראים את מגילת רות דווקא בחג השבועות כדי שנלמד ונבין היטב שבלי חסד בעולם אין קיום גם לתורה. התורה כולה נכתבה כדי ללמד אותנו להתנהג בחסד. הגמרא מלמדת אותנו שתורת ישראל, כל כולה, מתחילתה ועד סופה חסד :
"דרש ר' שמלאי: תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים, תחילתה גמילות חסדים דכתיב: 'ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כותנות עור וילבישם', וסופה גמילות חסדים, דכתיב: 'ויקבר אותו בגיא'". (מסכת סוטה, עמוד יד)
המהרש"א (1555-1631, פולין) בחידושי ההלכות על הגמרא שהבאנו מביא את הדברים הבאים :
"תורה תחלתה גמילות חסדים כו' - הוא הוראה במעלת התורה כי התורה כולה מראשה ועד סופה כולה חסד כמו שכתוב "ותורת חסד על לשונה" וידוע מעלת מדה טובה זו על הצדקה ושאר מדות בכמה מקומות וק"ל". (חידושי הלכות, מסכת סוטה)
מעבר ללימוד חשוב זה אפשר ללמוד משהו נוסף. מרות ומבועז, שני אני החסד הגדולים, יצאה מלכות דוד שממנה ייצא גם משיח בן דוד. אפשר ללמוד מזה, שמי שמתעסק בגמילות חסדים בכוחו להביא גאולה לעולם.
נסיים בדבריו של "החסד לאברהם", רבי אברהם אזולאי (1570-1643, מרוקו וחברון) אשר מתייחס למידת החסד וחשיבותה בקיום המדינה בספרו "אהבה בתענוגים" (פירוש על מסכת אבות) :
"כי זאת המצווה היא קיום העולם, כנזכר לעיל: 'העולם עומד' - והעניין הוא שהקיבוץ המדיני שהוא קיום העולם, הוא קיומו ועיקרו על זאת המצווה שאי אפשר שיהיה הקיבוץ המדיני ולא יושלם סידורו אלא בהיות בני המדינה עוזרים זה לזה וגומלים חסד זה לזה במלאכות ובפעולות כנודע. שאם לא יעזרו זה לזה או ינגדו זה לזה, יפסיד הקיבוץ המדיני - ולזאת הסיבה נתרחקו עמון ומואב מלבוא בקהל, מדה כנגד מדה, הם לא רצו לעשות עם ישראל גמילות חסדים, כי 'לא קדמו אותם בלחם במים', גם כן נענשו שלא יהיה להם קיבוץ מדיני עם ישראל ולא יבואו בקהל מידה כנגד מידה". (שם, עמ' כ"ד)
שנזכה להיות מזרעו של אברהם אבינו, "גומלי חסדים". שנזכה שברכת הכהנים שאנו מקבלים מידי יום מהקב"ה תחול בנו ונזכה לאורו של הקב"ה בלי מסכים ושמידת החסד תהיה חלק בלתי נפרד מאתנו ואולי ככה, נזכה גם למעלות התורה ולהביא משהו קטן וטוב לעולם המטורף הזה.
אני בוחר להקדיש את השיר של ישי ריבו "אחת ולתמיד" ותפילתו לבורא עולם שנהיה מולו "בלי מסכים ובלי מחיצות", בדיוק כמו שאור החיים מבקש להביא לעולם – אור נקי ומלא בחסד.
https://www.youtube.com/watch?v=2zZXB_ixeXE
שנזכה.
חג שבועות שמח ושבת שלום.