לפי האגודה להיסטוריה של הבית הלבן, מדיניות הנשיא קארטר ב-1978/79 שאימצה לחיקה את אייתולה חומייני, תקעה סכין בגב השאה הפרסי, ופגעה קשות בבעלות הברית הערביות-סוניות של ארה"ב, התבססה על ראייה פשטנית ביותר של מציאות המזרח התיכון:
".... בינואר 1979 כאשר השאה הפרסי נמלט מאיראן ואייתוללה חומייני השתלט על המדינה, גילה הממסד הוושינגטוני חוסר-הבנה של מהות משטר האייתולות. גארי סיק, המומחה למזרח התיכון ואיראן במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן, סיפר שסגן הנשיא, וולטר מונדייל, שאל את ראש ה-CIA, האדמירל סטנספילד טרנר, 'מה זה לעזאזאל אייתוללה?' טרנר ענה שאינו בטוח שהוא יודע...."
אבל, כתב העת הניו יורקי, Foreign Affairs Magazine, מגלה שקארטר שינה באופן דרמטי את מדיניותו – לפיה אייתוללה חומייני היה אמור להתמקד בטרקטורים ולא בטנקים – והגיע למסקנה שעל ארה"ב לפעול לשינוי-משטר באיראן, מכיוון שהוא בלתי-אמין, אנטי-אמריקאי, אינו מכבד דו-קיום בשלום ודמוקרטיה, ואינו מתכוון לזנוח את חזונו הפנאטי והאנטי-אמריקאי:
"....מסמכים שנחשפו לאחרונה מגלים שהנשיא קארטר דיווח לקונגרס בדצמבר 1979 על הנחיית ה-CIA [בעקבות ההשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהרן ומעצר למעלה מ-50 בני ערובה אמריקאים] לפעול יחד עם גורמי אופוזיציה לשינוי המשטר הטהרן ולהחלפתו במשטר דמוקרטי פרו-מערבי.... ה-CIA אכן פעל בנידון יחד עם ערב הסעודית וגורמים אזוריים נוספים...."
האם התנהלות משטר האייתולות מ-1979 ועד 2022 מצדיקה את השינוי הדרמטי במדיניות הנשיא קארטר?
התנהלות המשטר ב-2022-1979: פורע-חוק או שותף-אמין למו"מ?
*מפברואר 1979 הפכה איראן מ"השוטר האמריקאי של המפרץ" לרפובליקה אסלאמית המתמקדת ביצוא המהפיכה האסלאמית-שיעית האנטי-סונית ואנטי-מערבית לרחבי העולם.
*מפברואר 1979 עוסק משטר האייתולות בחינוך לשנאה והסתה נגד "הכופרים" במערב (ובמיוחד "השטן הגדול האמריקאי") ו"המשומדים" הסונים; הפרה שיטתית של זכויות אדם; חתרנות וטרור אזוריים וגלובלים וליבוי מלחמות אזרחים; הפצת טכנולוגיות בליסטיות ומזל"טים (גם לגורמים אנטי-אמריקאים באמריקה הלטינית); שיתוף פעולה עם רוסיה, סין, צפון קוריאה, ונצואלה, קובה, ניקרגואה, בוליביה, אקוודור, צ'ילה, סוריה, טליבן, אל-קעידה, "האחים המוסלמים", חיזבאללה, חמאס, ברוני סמים מובילים במכסיקו, קולומביה ובוליביה, ועוד.
*מפברואר 1979 מהווה משטר האייתולות אב-טיפוס של משטר אפוקליפטי, בעל "עור-עבה", הפועל בשיטתיות לקידום חזון דתי-שיעי, פנאטי ומגלומני בן 1,400 שנים, ומקיים שטיפת-מח שיטתית לאוכלוסייתו, כולל האדרת טרור-מתאבדים. המימדים הגיאוגרפים של החזון חורגים מהמפרץ והמזרח התיכון ומגיעים לדרום ומרכז אמריקה – "הבטן הרכה" של ארה"ב – כדי להכניע את "השטן הגדול האמריקאי".
*מפברואר 1979 נוהג משטר האייתולות – כמו ארגוני טרור ברחבי העולם – לפגוע ביד המסייעת לו. כך היה ב-1979 – לאחר שארה"ב העניקה לו רוח גבית להשתלטות על איראן - כאשר השתלט על שגרירות ארה"ב בטהרן, לקח למעלה מ-50 אמריקאים בני-ערובה למשך 444 ימים, והפך לאויב אכזר ועקבי של ארה"ב. כך גם לאחר הסכם הגרעין מ-2015 – ביוזמת והנהגת ארה"ב – שהעניק למשטר האייתולות כ-150 מיליארדי דולרים, אשר רובם הופנו לשדרוג מכונת טרור גלובלית אנטי-אמריקאית.
*מפברואר 1979 הוסיפה כל מחווה מערבית דלק למדורת הטרור של האייתולות, למרות שנועדה למתן את המשטר פורע-החוק.
*התנהלות משטר האייתולות מ-1979 עד 2022 מבהירה שתפישת עולמו אינה מעכלת דו-קיום בשלום, דמוקרטיה, זכויות-אדם וניהול אמין של מו"מ.
*התנהלות משטר האייתולות מחד, וההנחה שהוא עשוי להיות נושא ונותן אמין מאידך, הם דבר והיפוכו.
*שלילת ארה"ב את האופציה הצבאית ואופציית שינוי-משטר נועדה להנמיך את הלהבות, אך
– כצפוי – משטר האייתולות רואה בכך חולשה אמריקאית, המלבה את להבות התוקפנות האנטי-אמריקאית במזרח התיכון וברחבי העולם.
*השתלטות האייתולות על שגרירות ארה"ב בטהרן בנובמבר 1979 הביאה לשינוי הדרמטי במדיניות הנשיא קארטר מחיבוק האייתולות לשאיפה להחלפת המשטר בטהרן.
*ההתנהלות פורעת-החוק העקבית של האייתולות מ-1979 מצדיקה שינוי דומה – ואף נחוש יותר – במדיניות ארה"ב ב-2022.... אלא אם כן מעצבי המדיניות בוושינגטון מאמינים שהנמר האיראני מסוגל להחליף חברבורות ולא רק טקטיקטות....
|
|
|
|
הרצאות זום: תרומת ישראל לכלכלת וביטחון ארה"ב עולה בהיקפה על סיוע החוץ האמריקאי לישראל; מיתוס פצצת הזמן הדמוגרפית הערבית; מו"מ עם איראן - הימנעות משגיאות או חזרה עליהן? מדיניות המזרח התיכון של הנשיא ביידן; 400 שנות שורשים של הקשר המיוחד ישראל-ארה"ב; לחץ אמריקאי - מבחן להנהגה בישראל; הפער בין המלל והמעש הערביים בנושא הפלסטיני; הפער בין מציאות המזרח התיכון לבין התובנה הממסדית המקובלת. |
|
|
|
www.ruthpiper.net. Ruth Piper, a contemporary painter, inspired by the Old Masters. |
|
|
|
|
|
|
|
