ערן:
הרעיון של יוסי מאד נבון ונכון, וגם מתחבר ללקחי המחזור הקודם. שם נטען לחובתנו כי איננו מגיבים למה שקורה ״בחוץ״.
יחד עם זאת אינני בטוח כי מדובר באירוע המתאים לבחינה בגישת העיצוב. אלא ארוע המתאים ללמידה ובהחלט כתוצר ראוי שיצא מסמך מדיניות.
בהקשר הזה למידה בקבוצות קטנות אודות זוויות שונות של התופעה, וחיבור של הדברים במליאה, ראוי מאד.
ההצעה של יהודה לערוך מעין משחק מלחמה , נכון מאד.
באותה נשימה מציע לנצל את העובדה שהבחירות הסתיימו , בכדי להביא סוף סוף נציגי מפלגות לשוחח איתנו אודות המצב הפוליטי והמשבר הפרלמנטרי.
אמיר:
שותף להמלצת ערן. גם אני אינני סבור שזהו המקרה לבחינת גישת העיצוב אלא להזדמנות לייצר המלצות/תגובות למקרים ההתפתחויות אפשריות. הכוונה לקיים תהליך חשיבה, בקבוצות, כשכל קבוצה תתבקש לבחון היבט שונה כמו למשל:-
1. פריסת מערך כפוי
2. מערך אכיפת ההמלצות לבידוד בבית
3. התמודדות עם ריכוז גבוה של מדברים באזור/ עיר מסוים
4. בידוד אווירי של ישראל - החזרת ישראלים, הספקת תרופות ועוד
5. שמירה על עקרונות הביטחון אל מול ריכוז גבוה של חולים במערך הלוחם
אלו כמובן סתם נושאים מהשרוול.....
יקירה:
אחרי יום הצ"ח בחיל האוויר היום כולל קריאת פקודת ההערכות החיילית לקורונה אני משוכנע שמדובר באירוע בטחון לאומי במגוון היבטים –חברתי , כלכלי, מדיני, בטחון חוץ ופנים, ואסטרטגי. הרוב עוד לפנינו.
ככל שנקדים – כך נהיה יותר רלוונטים (החוצה) ומעניינים (פנימה).
גם אני לא בטוח שמתודת העיצוב היא המתודה הנכונה כאן (כי המערכת מתהווה מחדש כל יום) אבל אני חושב שבשלב הנוכחי זה פחות חושב לתחום ולהגדיר למשתתפים באיזה שיטה לבחור. מה שחשוב הוא התהליך השלם וגיבוש האסטרטגיות תוך למידת התמונה הרחבה. שיבחרו מה שהם רוצים. אני חושב (כמו חלקכם) שמשחק מלחמה הוא הכלי האפקטיבי ביותר ללמידה הדדית.
אפשר לשקול לצרף משתתפים לצוות שיעצב את התרחישים למשחק המלחמה (זה דומה לתכנון סיור בהיבט הרווח הגדול של מי שמכין)
אני שותף למחשבות של אמיר ורוצה להוסיף נקודות למחשבה: