אין בעיה

 

From: neri <neri@agora.org.il>
Sent: Monday, June 08, 2020 7:56 AM
To: Matan Or‏ <OrMatan@mail.gov.il>
Subject: Re: הערכת העבודה בנושא עיר חכמה כאמצעי לשיפור בטחון אישי ולאומי

 

מתן בוקר טוב

יש שם לקראת הסוף אם במקום עם במידה ויכול אשמח אם תתקן . 

נשלח מה-iPhone שלי

‫ב-8 ביוני 2020, בשעה 06:58, ‏‏Matan Or ‏<OrMatan@mail.gov.il> כתב/ה:

תודה רבה!!!

 

בריאות טובה!

 

From: Neri Horowitz <neri@agora.org.il>
Sent: Sunday, June 07, 2020 11:51 PM
To: Matan Or‏ <OrMatan@mail.gov.il>
Subject: הערכת העבודה בנושא עיר חכמה כאמצעי לשיפור בטחון אישי ולאומי

 

מתן שלום

אפתח בציון העובדה שליוויתי את העבודה כמנחה וזו הצטיירה כמשימה מורכבת מעין כמוה כיוון שהיא עוסקת במושגים רחבים מאוד(עיר חכמה) , בסביבה דינמית כאשר המפגש בין הטכנולוגיה לבין האתגרים עמם היא מכוונת להתמודד לא ידועה לנו. האתגרים גם נבדלים בין תחומי משטרה, חירום בעורף ותשתיות. לאחר שנכנסו הכותבים אל השדה והתקדמו בעבודה פרצה מגיפת הקורונה והיה ברור כי אנו עומדים בפני אתגר שבו יבחנו חלק מן היכולת שהחלו להתפתח במהלך השנים האחרונות במסגרת תפיסות של עיר חכמה וטכנולוגיות מידע. טכנלוגיות אלו הוצגו ככאלו המשפרות משילות בהקשר בטחון לאומי ובטחון אישי. בשיחות אותן קיימנו שאלנו האם ההבטחה הגדולה של הטכנולוגיות בעיר חכמה יבואו לידי ביטוי במשבר שאינו באופן מובהק אירוע בטחון לאומי, מעשה ידי אדם, אשר הטיפול בו מובל בהגמוניה של מומחים בבטחון לאומי. זכור לי כי חשבנו שטכנולוגיות חדשות יבואו לידי ביטוי אולם ההשפעה שלהם תהיה פחות בולטת מאשר הדימוי האוטופי כמעט של עיר חכמה. 

הפרק ההיסטורי הפותח את העבודה טוב אף שהוא לכוד מעט בפאתוס של מי שקידמו את החזון של עיר חכמה ובחלקם היו בעלי עניין או מי שהגיעו מרקע של טכנולוגיות המידע . יחד עם זאת הצוות לא נפל למכשלה של הגדרה אחת לעיר חכמה אלא ראה בה השראה כללית עם גבולות מעורפלים. הם הורידו פסקה שמאוד הפריע לי באחת הגרסאות הראשונות בה שילבו לתוך השאלה הטכנולוגית גם מאפיינים של "עיר לא טיפשה" כאשר כל צעד של שיפור אפילו בכלים של המאה ה-20 הופך עיר חכמה . 

במהלך פרקי המבוא הם שאלו שאלה שתחזור כמוטיב חוזר עד הסיכום בנוגע לכיוון התפתחות מלמטה למעלה בצורה אקלקטית או מלמעלה למטה במסגרת מדיניות כוללת. המזג של כל השלושה כיוון אותם לשאוף למשילות ותיאום אולם גם להבין כי מדובר בתהליכים ארוכי טווח בסביבות מגוונות שמחייבים ראיה מפוכחת. הם לא נפלו במכשלה של האוטופיזם הטכנולוגי הפשטני אלא נשארו בעולם ריאלי של חדירה תוספתית של טכנולוגיה. 

לאורך כל העבודה, וכבר בפרקי המבוא, יש רגישות לפרטיות ושאלות אתיות אך שברור כי שציינו כי איכון תנועות אזרחים בידי משטרה הוא דבר אחר בדימוי הציבורי מאשר איכון של פיקוד העורף לחילוץ תחת הריסות. ההחלטה שקיבלנו להכניס התייחסות לקורונה שירת אותנו נאמנה בהקשר זה כי שאלת האיכון הגיעה לדיון ציבורי, משפטי ופוליטי עליו דיווחה העבודה. זהו מתח עליו דיברנו במהלך המפגשים כאשר הצעתי את ההבחנה בין network individuality כמה שנהנים ועושים יחידים ומשקי בית בטכנולוגיה לבין social control הנוגע בשימושים של ממשלות בטכנולוגיה ובעיקר בידע. מאחר ומדובר בביטחון לאומי ואישי הדילמה של ריכוז ידע מפלטפורמות ציבוריות בידיים עסקיות לא עלה אולם הוא מאוד רלוונטי למשל לתחום התחבורה כאשר הרב קו שלנו מספק מידע רב ערך לחברות תחבורה . 

האזכור של הG-5 היה מעניין אולם בצדק נקטו הכותבים זהירות רבה בתחזית על השפעותיו על ביטחון לאומי אישי ועיר חכמה.

לכל אורך המסמך יש אי אמון סמוי ברשויות המקומיות כשחקן מוביל בפרקטיקה של עיר חכמה יתר על כן לצד השענות על פלטפורמות מוניציפליות היכן שאפשר ניכר מאמץ לייצר כלים ייעודים וגנריים למשטרה לפקע"ר ואפילו לחברת החשמל. אני סבור כי זו גישה בלתי נמנעת נוכח חולשת רוב הרשויות המקומיות בחשיבה תכנונית בשדה זה. ההתפתחות היא אכן מקרית ללא ראייה כוללת. 

בחלקים שונים של העבודה חוזרת הטענה לפיה אין ראיה לאומית רחבה של נושא העיר החכמה. ההגדרה של ישראל דיגיטלית פשטנית אין גורם מתכלל או אפילו תכנית לאומית . בהקשר זה הבאתם פנינה מתוך דו"ח מבקר המדינה המתאר דלות בדין בבטחון הלאומי במסגרת מגדל בבל טכנולוגי וכאוס במשילות.

הפרקים הממוקדים במשטרה כתובים היטב. הניתוח מראה יתרונות פוטנציאליים של העיר החכמה במונחי מניעה, מענה מיידי ופעולה לאחר מעשה אולם גם ער לחשיבות של פלטפורמות נייטרליות יותר של תשתית עירונית כמו תאורה או מידע תחבורתי לתפקוד של משטרה בחירום ושגרה. ניתן יהיה לדעתי להרחיב מעט יותר על ההיסטוריה של משטרה וטכנולוגיה שראשיתה בתאורה והמשכה במהפכה מדעית המשתקפת בדמותו של שרלוק הולמס המגייס את המדע בן זמנו והלוגיקה על מנת להבטיח ביטחון אישי ברחובות לונדון .

בעצם כבר ב compstat, מצלמות פאסיבות  ואצלנו בעבודה של ניצב קניאק היה ניסיון להישען על טכנולוגיות חדשות המבשרות את המפגש בין עבודת המשטרה לבין עיר חכמה. 

הפרקים על המשטרה משרטטים בעצם תהליך אקלקטי והדרגתי שיש  לו מחירים כיוון שאין סדרי עדיפות בפיתוח או מדיניות כוללת אף שמציינים כי שנתיים האחרונות נעשו שינויים ארגוניים שעשויים לבשר שיפור מכל בחינה ובעיקר הקמת מסגרת תקשוב של המשטרה כולה בדומה לצה"ל. 

במקביל לדיון המוסדי מובאות דוגמאות של פעולה משטרתית בהקשר אירועי בטחון מאיימים בירושלים בחמש השנים האחרונות ואת המענים הטכנולוגיים המגוונים ואת ההתמודדות עם הקורונה אשר בסוף התגלתה עבור המשטרה כמשימת שיטור מסורתית יותר. כך, סיכומו של הפרק מוביל לרמוז על כייוני ההתפתחות תוך ציון תחומים וענפים בהם יהיה פיתוח כולל פירוט של פעולות ויכולת מתפתחת.שאלה שנותרה פתוחה עבורי והבחנתי בה רק בקריאה האחרונה קשורה באוריינות של שוטרים בתחומים טכנולוגיים והשפעתם על תפקוד וזהות מקצועית של שוטר. 

החלקים העוסקים בפיקוד העורף מבוססים על מתודולוגיה עליה הוחלט בראשית הדרך לפיה תהיה המחשה בעזרת דוגמאות על מנת להמנע מדיון מופשט תיאורטי כך מוצגת בעבודה טכנולוגיה בהקשרים מגוונים של תרחישי הייחוס של פיקוד העורף ומפות רב שכבתיות כמו למשל בהקשר של שריפות או האזכור של איכון מוקדם של ניצולים מרעידת אדמה תחת הריסות. בהקשר של פקע"ר ניכרת ההשקעה המציבה אותם מעל גופים אחרים בישראל על גבול הבינה המלאכותית בהקשר רעידת אדמה וגיבוש תמנות מצב. לפרקים היה לי אי נחת בין היכולת של פקע"ר לייצר תמונה בהשוואה ליכולת לתת מענה. יש לכך רמז בהצגת הדילמה של המקום בו יוצבו מערכי ההגנה מטילים בחלק אחר של העבודה. דווקא בהתמודדות עם הקורונה הציגו הכותבים בפרק זה צניעות כיוון שצה"ל גייס את היכולת שלו לסיוע היכן שהיה לו יתרון יחסי והצליח לסייע מתוך זהירות גדולה שלא לחרוג להובלת הטיפול בארוע שלא היה קשור בבטחון לאומי בהגדרה המסורתית אולם היו לו היבטים כאלה. דווקא בתחום הבינה המלאכותית והאלגוריתימים לזיהוי המגיפה הניסיון לא עלה יפה אולם זו היתה תופעה עולמית שמחייבת זהירות וענווה כאשר באים לעסוק בבינה מלאכותית במצבים מורכבים ולא בפתרון בעיות תחבורה פשוטות יחסית. במהלך כתיבת הפרק על הקורונה שוחחתי מספר פעמים אם הכותבים ומאוד אהבתי את הגישה הלא אימפריאליסטית שלהם כלפי ניהול המשבר והיא משקתפת בכתיבה המאוזנת.

סיכום העבודה מבטא ענווה ומקפל בתוכו המלצות מדיניות לשיפור המדיניות והמשילות ביחס לעיר חכמה בהיבטים של בטחון אישי ולאומי . גם כאן יש ענווה ולא פתרונות קסם ותבונה רבה המשתקפת למשל בהמלצה לעבוד בתיאום בתוך סדר יום דומה אולם מבלי לוותר על ההקשר הייחודי של כל רשות מקומית או יישוב. 

העבודה של צוות הכותבים ייחודית וטרם נכתב מסמך דומה . הכותבים לא נפלו במכשלות אוטופיות ושלושתם מאוד מפוכחים אך יחד עם זאת מבינים את הפוטנציאל של עיר חכמה וטכנולוגיה במונחי בטחון לאומי ואישי. הם אינם מציעים שב ואל תעשה אולם חושבים כי באמצעים ארגוניים וחשיבה תכנונית פתוחה ניתן להביא לתיאום ומיצוי טוב יותר של הטכנולוגיה. זו עבודה מאוד בוגרת בהבנה כי תהליכים של הטמעת טכנולוגי מתרחשים על פני זמן כמו גם מהווים אתגר במונחי פרטיות וזכויות אזרח. 

נרי

הציון 96

ציון 96