לבקשתך, להלן הצעה לנקודות להתייחסות על איו"ש.

כהערה מקדמית, מציע ככל הניתן לא להתמקד בזירה זו. זאת משני טעמים עיקריים:

א. אנו מעדיפים לרוב להגדיר את הזירה כמשנית. טיעון מרכזי של ישראל בא לסתור את הזיקה בין הסכסוך לבין הצרות הגדולות יותר באזור, כדי לשלול הטלת אונוס על ישראל. 

ב. התשובות שלנו הן חלקיות, קלות יחסית להשמעת תיקוני נגד רציניים ולרוב פשוט אינן משכנעות את בני השיח במערב.

עם זאת, ככל שתידרש התייחסותך לזירה, מומלץ למקד אותה במסרים הבאים:

1. אנו מבדלים בין עזה לאיו"ש. המטרה היא להחליש את החמאס בעזה לאורך זמן ולהמחיש כי הדרך הנכונה היא להילחם בטרור ולדבוק בנתיב ההידברות עם ישראל.

2. בהתאם לכך המדיניות באיוש מושתתת על מספר אדנים (pillars) -

א. סיכול מאמצים בלתי פוסקים מצד חמאס וגאפ לבסס תשתיות טרור באיו"ש. תשתיות אלה נועדו לפגוע לא רק בישראל אלא גם באבו-מאזן. תשתית טרור גדולה של החמאס שחשפנו לפני מספר שנים באיו"ש, שהוכוונה ע"י צלאח עארורי שישב אז בתורכיה, נועדה לייצר טרור נגד ישראל, אך גם לערער את היציבות באיו"ש ולפגוע פיזית באבו-מאזן.

ב. המשך תיאום עם מנגנוני הביטחון של הרשות - אנו תומכים במאמצים לחזק את המנגנונים (בדגש על פעילות המתאם הביטחוני האמריקאי - כיום LtGen Eric Wendt). המנגנונים מצידם ממשיכים לפעול נגד חמאס וגא"פ - לא מתוך ציונות, אלא כי הם מבינים שאלה מהווים איום קיומי בראש וראשונה על הרשות.

ג. מדיניות אזרחית מרחיבה - באמצעות יחידת מתאם הפעולות בשטחים (COGAT), ישראל מאפשרת לפלסטינים מאיו"ש תעסוקה בישראל, תומכת בקידום פרויקטים ותשתיות שונות. כך, בחודשים האחרונים קודמה תכנית מתאר שמאפשרת בניה של מאות רבות של יחידות דיור חדשות עבור הפלסטינים. כך נהגנו גם בתקופה בה הייתה עליה חדה בטרור הסכינאים / מפגעים בודדים, על מנת למנוע התדרדרות של המצב האזרחי והקצנה.

ד. מאבק בפשיעה לאומנית של מתיישבים קיצוניים. טרור הוא טרור הוא טרור. אנו רואים בחומרה רבה מעשי אלימות וונדליזם מכל סוג. הטיפול בפורעי חוק יהודים הוביל רק לאחרונה לחיכוכים בינם לבין כוחות הביטחון (במאחז "עורי קומי"), במהלכם נזרקו אבנים על חיילים ונשרף רכוש צבאי.

3. אשר ל"אופק המדיני": זו כמובן שאלה לדרגים המדיניים הגבוהים. עם זאת, רה"מ המכהן הצהיר בעבר על דבקות ישראל בנוסחת שתי המדינות, ובשום שלב לא חזר בו פומבית מהצהרה זו.

ניסיון העבר מוכיח שדווקא הצד הפלסטיני דחה הצעות נדיבות מאוד של ממשלות ישראל (ברק בקמפ דיוויד, אולמרט ולבני באנאפוליס, הניסיון לחדש את התהליך המדיני בתקופה של אובמה, כאשר הפלסטינים סרבו בתוקף לבוא לשולחן גם כאשר ישראל הסכימה להקפאת בניה בהתיישבות כצעד בונה אמון).

למרבה הצער, מעמדה הרופף של הרשות בקרב הציבור הפלסטיני, הנובע מתפיסתה כמושחתת וחלשה ומהיעדר היכולת שלה להחזיר לידיה את השליטה בעזה, פוגעים מאוד ביכולת הצדדים להתקדם בנתיב המדיני. תחת זאת, הרשות בשנים האחרונות הולכת לצעדים חד-צדדיים מול הזירה הבין-לאומית (הכרזה חד-צדדית על מדינה והצטרפות לאו"ם כמדינה לא חברה; הצטרפות לאמנות וגופים בינ"ל, המהלך מול ביה"ד הפלילי הבינ"ל - ICC). צעדים חד-צדדים אלה מנוגדים להסכמים עם ישראל ומרחיקים את הסיכויים להסדר, שיכול לבוא רק מהידברות ישירה בין הצדדים ללא תנאים מוקדמים.

4. קושי מרכזי נוסף שמקשה על התקדמות בנתיב ההידברות הוא כמובן המצב בעזה. הרשות בחולשתה איבדה את עזה לחמאס תוך כמה שעות ביוני 2007, פחות משנתיים אחרי שיצאנו ממנה באופן מלא וסיימנו את הממשל הצבאי הישראלי בה. פנינו לאבו מאזן לפני מבצע עופרת יצוקה ב-2008, התרענו בפניו על המבצע לאור ירי הרקטות הבלתי פוסק מצד חמאס והצענו לו שינצל ההזדמנות לחזור לרצועה. אבו מאזן סירב משום שלא רצה להיתפס כמשת"פ של ישראל. הקושי הוא שאין לו שום דרך אחרת לעשות זאת. בתסכולו בשנים האחרונות הוא נוקט בצעדים אזרחיים חריפים מול הרצועה (הפסקת תשלום משכורות פקידים, הפסקת מימון חשמל), שפוגעים מאוד באוכלוסיה האזרחית. ישראל מוצאת עצמה בתפקיד מוזר של מי שפועלת להגן על אזרחי הרצועה מפני צעדים של אבו-מאזן (באמצעות קיזוז מכספי המסים, התעקשות מולו על שימור התמיכה ברצועה, מתן אפשרות לצדדים שלישיים כמו קטאר להכניס כספים לסיוע). כל זאת, על מנת למנוע משבר הומניטארי.

5. שלילת הזיקה בין הסכסוך לבין צרות האזור: אלקאעדה ודאעש היו מתקיימות גם ללא הסכסוך. אלקאעדה קמה על רקע הנוכחות האמריקאית בסעודיה. דאעש נולד מתוך הכאוס בעיראק אחרי הפלת צדאם חסין בידי האמריקאים. הטרור הסוני רואה במערב ככופר ואויב אידיאולוגי מושבע שיש לשרש כל נוכחות שלו במרחב. ישראל נכללת בתפיסה זו כחלק מהמערב, אך היא לא המחולל; גם החתרנות האיראנית והשלכותיה מערערות היציבות אינן קשורות לסכסוך. הסכסוך משמש לעתים רק עוד אחד מהתירוצים האיראניים, לצד הגנה על מיעוטים שיעיים ברחבי האזור, מאבק בטרור הסוני וכיו"ב.

מציע להסתפק בנקודות אלה בזמן הקצר שיש לפגישה. כאמור, ככל הניתן הייתי נמנע מהעמקה בזירה זו.

אשמח להרחיב ככל שיידרש.

יגאל