בקר טוב,

נראה לי שמטרת היום והשתלבותו בקורס לא הובהרה על ידי מספיק.

הוא נובע משני כיוונים- אבות האומה -ומנהיגות. בעבר היו יותר הרצאות ויום שלם הוקדש לבן גוריון לכל אורך שנות מנהיגותו, וזה השתנה לאור הלו''ז ויכולת ההמחשה של הדברים. על כן אין הרצאה על ב''ג שנהגה לתת אניטה שפירא או מיקי בר זוהר, אלא המחשת דמותו כ'אב' אומה מעצב דמותה של מדינה.

נבחרו על כן 4 זירות בהן ניתן לחוש את הדברים מכלי ראשון בשטח – לא בכיתה, לא בספרייה, אלא לשבת בכיסאות עץ צרים  של מקבלי ההחלטות בבית קק''ל, לעמוד על החוף בתל אביב מול מקום עגינתה של אלטלנה ולחוש את תל אביב בעורף, להבין באיזה חדר בבית ב''ג גובשה מגילת העצמאות, ולחוש את עלבון הפלמ''ח בבית שלהם.

על זה נוסף ענין ההחלטות של מנהיג בדיוק בשעות קשות – ובניגוד לדברי אלונה, דווקא היום כשיש מלחמה מסוג אחר רואים איך מתקבלות החלטות ומבינים את ההבדל: מלחמה לא מאפשרת החלטות כי היא רגע נדיר, אם אין בה מנהיג שיש לו חזון ויודע מה דמות צריך לשוות למדינה.

המשותף לכל הזירות זו הממלכתיות-כלומר מדינת ישראל כריבון, ערכיו וחזונו – הקמתה, והאחדת כוחות המגן שלה תחת ריבונות ממלכתית ולא סקטוריאלית.

חברה, מיזוג גלויות, שילומים, מבצע סיני, הכל חשוב, אבל לא בליגה הזו של ההחלטות ונסיבות קבלתן, אופיין והיכולת להמחיש אותן בחצי יום בשטח.

 

אולי זה קצת יותר בהיר עכשיו

יוסי