אביעד ושלומים שבוע טוב

קראתי . פרק 6 מכסה את המאזן המעורב של ערים חכמות. מחד גיסא נעשה שימוש נרחב בחלק מן הפלטפורמות של עיר חכמה אולם מאידך גיסא ללא מיצוי הפוטנציאל או ההבטחות האוטופיות למחצה שנקשרו בתחום. הסיבות נעוצות כפי שכתבתם בכך שמערכות לא הושלמו, חלק מתשתיות לא הונחו, ההסדרה החוקתי פוליטית חברתית טרם הבשילה וסיבות נוספות. חלק מן הציפיות בתחום ה-big data לא התגשמו בעיקר בכל הנוגע להתפשטות הנגיף או התנהגות אוכלוסייה . מאחר ופנו אלי גם ממכון ויצמן וגם מ 8200 בתחום החרדי בו אני מכיר כל מאגר ממשלתי התרשמתי כי המרחק מיכולת להישען על big data לקביעת מדיניות בחירום עדיין גדול. כל מה שקשור בהתנהגות אנושית קשה לחיזוי. הכישלון הזה לא רק בישראל גדול מאוד אף שראינו את התרחישים האופטימיים והפסימיים מופרכים.

בתחומים אחרים פחות יומרניים ההצלחה היתה גדולה, גם בעולם, כמו למשל בממשק עם מערכות רווחה, מוסדות קשישים, שדה התעופה וכמובן ההפניה והקשר עם בתי חולים. אחד הממצאים החשובים החוזר פעמיים בדברים נוגע בחולשת ה data  של חלק מן הרשויות גם בשגרה וזה חשוב להבנה של פוטנציאל המיצוי של ערים חכמות.

בתחום ההתנהגות החברתית והיכולת לבחון אותה יש שני סוגי נושאים שהעליתם. הראשון נוגע למשהו התנהגותי במובן הפיזי של נוכחות במרחב הפיזי (באנגליה ממש דגמו מספר מפרים, מרחקי הליכה, ומה שמכונה רמת social contact שזה ריחוק בעצם) . אבל היה גם עיסוק וניתוח של הרשת עם כל מיני קונספירציות נגד ה 5G ושטויות אחרות של מטורפים על מזימות לשלוט על כדור הארץ של ביל גייטס וכאלה) . הלגיטימציה של הסגר השתקפה ברשתות חברתיות, גם כן , אף שהיא חידדה כנראה יותר אי נחת מכפי שהיה . אצל קבוצת שמרניות וקנאיות אצל החרדים כמובן עלו מגוון הקשרים הנוגעים לנגישות לטכנולוגיה (השתנתה תוך כדי בקבוצות רבות) לבין שאלות של ציות ולגיטימציה.

ככלל ככל שעיר חכמה נוגעת בפיזי ובהתנהגויות מדידות במרחב הציבורי היא אפקטיבית יותר וככל שהיא מנסה לחזות או להשפיע על התנהגות ועמדות התמונה מורכבת יותר. זולת הסברה והודעות בסיסיות ביותר. 

לא ציינתם מספיק את ההצלחה של הסגר במונחי שליטה על מערכות תחבורה כמו גם מעקב אחרי ביוב למשל כאשר רמת נוכחות של שיירי קורונה בביוב סייעה בשבדיה כפי שעשינו עם הפוליו לפני מספר שנים. 

אזכרתם את הנושא של ישיבות בזום וכמובן שזה בעל משמעות אדירה. אני זוכר את משבר הטרור בירושלים בראשית שנות האלפיים וראיתי כמה העירייה תפקדה טוב יותר במשבר הזה. הייתי בדיונים של הנהלות משרדים ויש קפיצת מדרגה במשילות נוכח ההתנסות והיכולת בתחומים אלו. כאשר זה התחבר למאגרי מידע טובים כמו משפחות רווחה או איתור קשישים ובעלי צרכים מיוחדים זה הוכיח עצמו.

הרחבת על האיכון הטלפוני ויש על זה חזרה בשני מקומות . בהחלט מסכים כי זהו אירוע המסמן בעיני משפטנים וקבוצות העוסקות בזכויות אזרח צעד מסוכן לכיוון מדינה סמכותית העוסקת בפיקוח חברתי. ישראל תוארה כאחת הדמוקרטיות היחידות שצעדה כל כך עמוק לתוך השדה הזה. אני אישית איני חושש ושותף למחשבה לפיה ישראל תדע לאזן את היכולת עם דאגה לפרטיות באמצעים משפטיים וטכנולוגיים. 

לא ציינתם מספיק לטעמי את הפוטנציאל הקהילתי שיש בעיר חכמה ודי לציין בצער את מותם של שני קשישים בודדים שהתגלו רק בשעה שגופות הרקיבו. אגב, ציינתם את מעבדת הרחוב של טורנטו ובדיוק קראתי השבוע כי המיזם מוקפא. בכל מקרה אני סבור שמאזן כולל אפילו בקוריאה (עדיין דמוקרטיה בניגוד לרמז שלך), סינגפור וסין הוא של כניסה הדרגתית של העיר החכמה לתוך המשילות בשגרה ובמבחן החירום. בלעדי התשתיות של ערים חכמות היה קשה יותר לנהל את המשבר כפי שבלט כנראה באיטליה. יחד עם זאת האוטופיה של עיר חכמה רחוקה מאוד מהגשמה . חלק כי עדיין לא הושלם המהלך אולם אני חושש שככל שמתקרבים לנושאים המורכבים של התנהגות העיר החכמה מתקשה להתמודד עם שאלות של עיצוב התנהגות כמו גם עם תחזיות בעזרת אלגוריתמים . בני אדם הם תופעה יותר עשירה מאלגוריתמים המנסים לצפות את התנהגותם . החברה כל כך הטרוגנית ועשירה שקשה לתפוס אותה במונחים דמוגרפיים סטטיסטיים פשוטים . בשורש זה נוגע בטבע האדם.

הייתי רוצה לציין נקודה נוספת. החירום שעמד ביסוד התחזיות של מערכי החירום בישראל נגעו לבטחון או אסון טבע ופחות פנדמיה שהיתה דווקא הבן החורג של החירום. מבחינה זו מערכת החירום של המשטרה והצבא היו צריכות לעבור התאמה . המשטרה נזקקה לחשיבה על אופי האתגר אף שאכיפה בכל זאת נוגעת בליבה שלה. הצבא ובעיקר פקער היו צריכים למצוא נקודה בה יש להם יתרון יחסי ושלומי הציג לי את זה בבהירות בימים הראשונים. היו לחצים פוליטיים על צה"ל מצד השר וגם כל מיני גיורא איילנדים עם הצעות למרכז ניהול משברים. צה"ל הביא את הטכנולוגיה והיכולת שלו בדיוק ברמה הנדרשת ללא אימפריאליזם טכנולוגי או אחר ויש לציין את זה לשבח. זה יכול ללמד אותנו בענווה כי עיר חכמה תהיה רלוונטית לכל מצב חיים קיצוני אבל הצורה בה יופיע האיום יהיה בלתי צפוי. במצב כזה חשיבה על גמישות עדיפה על ניסיון לחזות מראש את אופי האיום. 

המצב של פנדמיה לא היה זר לנו עברנו שפעת החזירים, שפעת עופות sars פוליו. ב-2003 התקבלו החלטות ממשלה על פנדמיה ונעשו התאמות במשרד המשפטים, החשב הכללי באוצר, משרד בריאות ואפילו פקע"ר. הקורונה היתה שונה ממה שהיה מצופה ובסך הכל לדעתי המדינה התנהלה בצורה משביעת רצון ככלל וכיחידות שונות של ממשלה, צה"ל משטרה . חלק מזה כרוך במשילות, קבלת החלטות והכרעות נכונות וחלק בתשתיות החירום והבריאות שלנו, בגבולות נשלטים וגם ביכולת טכנולוגית . חסר לי מעט בשורות האחרונות משהו מכליל ומסכם המסמן מגמות לעתיד . אני יודע ממפגש השבוע בו השתתפתי עם הרמטכ"ל שזה מאוד מעסיק אותו. לכן צריכה לבוא הכללה של משולש מערכת צבאית, ממשלה וטכנולוגיה בחירום עם אפיון הלקחים בקצרה. 

נרי